בהלכה ובמעשה של הקואופרציה למושג "הסבה" משמעות כפולה : הפיכת פירמה מסחרית לקואופרטיב והפיכתו של קואופרטיב לפירמה מסחרית . במקרה הראשון מקובל לזהות " הסבה" כשינוי מבני וארגוני המתבצע בהסכמת הבעלים והעובדים " לבעלים קשה למצוא יורש למפעל והעובדים נערכים לשם כך . זוהי צורה אידיאלית לשינוי ארגוני כי מקורו לא במשבר ומכאן שהמשכיות התפעול יכולה להבטיח קשר סדיר עם הלקוחות . מצב שונה נוצר כאשר קואופרטיב "מציל" מפעל המאיים בסגירה ופיטורים . מרבית הקואופרטיבים היצרניים באירלנד ורבים באנגליה קמו בנסיבות אלה . כאן הקשיים גדולים לאין ערוך מאלה של הסבה בהסכמה . שני המקרים גם יחד נבדלים מהותית מהקמת קואופרטיב מ"מצב של אפס" ובשניהם נודעת חשיבות למדיניות זהירה כדי לא לפגוע בתקוות העובדים ובסיכויי הפתרון הקואופרטיבי המצופה . שלושת המצבים מתייחסים לתהליך של הקמה העשוי להוביל להצלחה או לכישלון , בהתאם לנסיבות . הדברים שונים שעה שקואופרטיב נהפך לפירמה פרטית . את התופעה בכללותה נהוג לכנות גם בשם "דה-מוטואליזציה" כלומר , ריקון הארגון מיסודות ההדדיות שבו . בין אם זה קורה עקב משבר במוטיבציה של החברים או בשל קשיי...
אל הספר