המידה שבה "הטבע הכפול" של הקואופרציה יכול לבוא על ביטויו מותנית כמובן בצורת המשטר . אם מדובר בשיטה טוטליטרית , בעיית הדואליות הסוציו-כלכלית מתבטלת ממילא לטובת הגורם הפוליטי והתכתיב מלמעלה הקובע שה"קואופרטיבים" מוקמים - כאקסיומה - לטובת העם כולו . האסוציאציה עם קולקטיביזציה של אמצעי הייצור ושיטות הייצור הולידה את החיבור הסטריאוטיפי של קואופרציה עם קומוניזם / בולשביזם , המקובל עדיין בארצות אחדות בעולם . על כך יש לומר שבכל מקום שבו מופעלת השיטה השיתופיתקואופרטיבית בניגוד להיגיון הטבעי שלה , דהיינו כצורה חופשית " מלמטה , " אין היא עומדת במבחן המציאות ועל כן אין להסיק מכך על "כישלון השיטה . " לעומת זאת , אם מדובר בארצות שבהן נהוגה , בצורה זו או אחרת , השיטה הקפיטליסטית , עצם האופי הדואליסטי של הקואופרציה מזמין את הפוליטיקאים , חלקים ניכרים של הציבור ולא כל שכן את הכלכלנים ואת אנשי העסקים , להעדיף את הפתרון הכלכלי הצרוף . הגורם הכלכלי משוחרר לרוב משיקולים חברתיים . הדבר מתקשר עם השאיפה לחופש מכל פיקוח או מעצור העשויים לצמצמו , על-פי התורה הניאו-ליברלית שטובת הפרט היא הערובה לטובת הכלל . על ר...
אל הספר