אורי זליגמן שואל אם כאשר מבצעים שינויים מבניים בקיבוץ הפוגעים בעקרונותיו , אין בכך פגיעה בבסיס ההסכמה , היות ומבחינה משפטית נדרש רוב של מאה אחוז . הוא נענה שהרוב הנדרש לפירוק אגודה שיתופית הוא 75 % מכלל החברים וכדי לשנות את התקנון באספה כללית בקיבוץ , צריך ש 75 % מבין שני שליש מהחברים יצביעו בעד . לשאלתו של בן ציון ברלב אם אין דרך להגן על אותם 2590 נותרים שאינם מעוניינים בשינוי , עונה זליגמן כי ברוב הקיבוצים , כאשר הקיבוץ מתפרק , יתרת הנכסים מגיעה ל'ניר שיתופי , ' שנותנת לתנועה את הנכסים כדי שתקים אגודות שיתופיות . לשאלה אם אי אפשר לבטל את ההעברה לניר שיתופי ולחלק את הרכוש בין החברים , עונה זליגמן כי אותם 25 % הם בדרך כלל מבוגרים או אנשים בעלי מוגבלויות , וכדי להבטיח את זכויותיהם הוצע שהם יקבלו את סכום הכסף המגיע להם מהמדינה , באופן שהכסף יגיע לאדם במלואו ולא לאחר ניכוי שביצע הקיבוץ . גדליה גל שואל אם לא כדאי להבטיח רוב של 66 % > לשם שינוי התקנון באמצעות חקיקה . גלי גרוס עונה בחיוב , ומעירה שקודם לכן על הוועדה לומר מדוע לדעתה לא מדובר בפגיעה בבסיס ההסכמה ומדוע אפשר להסתפק בהוראות לשינ...
אל הספר