פותח אליעזר בן רפאל : לצד הוועדה להגדרת מעמד הקיבוץ הוקם צוות בין משרדי , המורכב מרשויות ממלכתיות למיניהן . עוזי קרן , יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות , אומר כי הקיבוץ עבר תהליכי שינוי אך נותרו אותן המידות המשפטיות ההיסטוריות שכיום אינן מתאימות לו . ההידרדרות במעמדו ובמצבו של הקיבוץ בחברה הישראלית נובע משגיאות בהתנהגות הניהולית , ומכך שהוצאות הצריכה נשארו קבועות למרות השינוי ברמות ההכנסה ועל אף משברים כלכליים . הגורמים הללו הובילו לפגיעה במרקם החברתי , אך גם לתהליכים חיוביים בשיפור במערכת הבקרה והדיווח והפרדת העסק מהקהילה . עם זאת , כיום עדיין כמחצית מהקיבוצים אינם יכולים להחזיר את חובותיהם לבנקים . לאחרונה גם נופצה האמונה ששיוך קרקעות יוכל לסייע לפתרון בעיית החוב , עקב החלטת בג"ץ בנושא זה . המצב הקשה הוביל לכך שבקיבוצים רבים לא מתנגדים לתהליכי השינוי . לטעמו , מוצא מן המשבר יבוא לידי ביטוי בביטחון סוציאלי אישי , חופש תעסוקה , התייעלות בעבודה ואי תלות באחרים . קרן מציג חמישה מודלים אפשריים של קיבוץ : הישן , שימשיך לשמור על אורחות חייו ; המתחדש , שבו מתקיימות מגמות כשיוך דירות ; קיבוץ ...
אל הספר