הצגנו בדפים אלה ניתוחים הנוגעים להפיכת המגזר הקיבוצי ממציאות הומוגנית יחסית מבחינת עיקרי הפעילות בתחום החינוך , השוויון החלוקתי או הפעילות הכלכלית למציאות מגוונת הרבה יותר שבה פועלים יישובים למיניהם על פי מודלים נבדלים מאוד זה מזה . כפועל יוצא , גם ארגון הגג של המגזר , ה'תנועה , ' שהיה ממסגרת אשר פעלה בשם דימוי מגובש של מה שאמורים לייצג יישוביה למסגרת שמתייחסת למערכת הטרוגנית ופלורליסטית ובנוגע אליה איבד פועלה הרבה מחשיבותו . במסגרת זו נמצאים כעת יישובים שדוגלים גם בשמירה על עקרונות מסורתיים של קיבוציות , והם לעתים נמנים עם הקיבוצים ה'עשירים' יותר , ולידם נמצא קיבוצים שמשתמרים בהם השוויון והשיתוף בצורה של הסדרי 'מינימום' המגנים על החבר החלש בפני תחלואי המצוקה . בין הקצוות הללו מתפתחים ומתגבשים דפוסי ביניים המאמצים חידושים בהקשרים למיניהם . כל אלה , כפי שהדגשנו , יוצרים מידה של ערפל בנוגע לשאלה שהיתה כעת לנושא מרכזי בכל התייחסות למגזר זה — 'קיבוץ מהו ' ? כל אלה קובעים למעשה שההדגשים הקולקטיביסטיים של המודל ה'קלסי' של הקיבוץ אמורים לוותר על הדומיננטיות שלהם לטובת הכרה בריבונות הפרט בנוגע...
אל הספר