מבוא שאלת זהותם של אנשי האליטה בקיבוץ והשינויים בהרכבה מעוררת תמיד עניין בשל היותו של הקיבוץ חברה שוויונית 'חסרת מעמדות . ' ריבוד הקיבוץ אמנם נחקר לא מעט בעשרות השנים האחרונות , אך התכונות המיוחדות של צורת חיים זו ומאפייניה המשתנים מעוררים שוב ושוב את הצורך להבין ולהגדיר את המשאבים הנדרשים לביסוסם של אנשים כאליטה בתנאי שוויון פוליטי , חברתי וכלכלי , כהגדרתו של הקיבוץ . בין האפיונים המוסכמים של הקיבק שיש להם חשיבות לנושא דיוננו בולט המתח החבר בין שני עקרונות מרכזיים : הקדמה הטכנולוגית / המודרניות והשוויון . מעמדם המכונן של עקרונות אלה גם בחברה המערבית המודרנית הפכו את הקיבק למעבדת ניסוי בעיני מדעני החברה . עניינם בקיבוץ אינו מפתיע , בוודאי בנושא אליטה — אנשים בעלי השפעת יתר על קבלת ההחלטות — שעצם קיומה משמעותו אי שורון או מתח בין השוויון המוצהר ובין תלות הציבור באלה שבכוחם להביא את ההחלטות הציבוריות לידי מימוש או למנוע אותן . עם השתנותם של מוקדי הכוח השתנה גם הרכבה של האליטה . יש המייחסים לעצם השינוי בהרכב האליטה את השינוי בערכיהם של חברי הקיבוץ . כך למשל אפשר לפרש מעבודותיהם של רוזנר ו...
אל הספר