מה נשתנה מאז פרסום מקרה האונס בקיבוץ שומרת?

בתחילת 2001 התפרסם בעיתון הארץ ( 19 . 1 . 2001 ) ראיון שערכה ורד לוי-ברזילי עס מנהלת המרכז לנפגעות תקיפה מינית במישור החוף והשפלה . בראיון זה , המתייחס לאזור גיאוגרפי אחד בלבד בארץ , נאמר כי רק בשנה האחרונה התקבלו 71 פניות מקיבוצניקיות לשעבר או בהווה על תקיפות מיניות הכוללות גילוי עריות , תקיפות מצד חברי קיבוץ או גברים שאינם חברי קיבוץ , אונס קבוצתי ותקיפות או אונס שהתרחשו במוסדות חינוך של הקיבוץ . מנהלת המרכז , חברת קיבוץ בעצמה , הוסיפה כי מלבד פניות למרכז , זורמות אליה עשרות פניות לא פורמאליות נוספות שלא עוברות דרך המרכז . האונס הקבוצתי שאירע בקיבוץ שומרת והדרך שבה בחרה התקשורת הקיבוצית להגיב , ממחישים את הפער בין התגובה בפועל ובין העמדה המוצהרת של חברי הקיבוץ . העמדה המוצהרת , כפי שהוצגה בפרק הקודם , קוראת למוסדות הקיבוץ לא לטייח ולמסור לחקירת המשטרה מעשים כמו אונס . בפועל , כאשר מתרחש אירוע מעין זה בקיבוץ , הוא מטופל בדרך המסורתית של סגירת שורות , תקיפת המתקיפים ותליית האחריות למעשה בתכונותיה הבעייתיות של הקורבן . תגובה מעין זאת חוזרת גם בתחילת . 2005 בשנה זו התפרסם בתקשורת סיפורה ...  אל הספר