התמודדות עם אונס בקיבוץ באמצעות טכניקות של "היערכות שלילית" ו"ייחוס הגנתי"

התהליכים החברתיים , התרבותיים והפוליטיים המלווים את החברה הישראלית מאז מלחמת ששת הימים ( דון יחיא , ' 1984 ליבמן , ( 1977 , וכעיקר השינוי הפוליטי של שנות השבעים והמשבר הכלכלי של סוף שנות השמונים , הביאו בהדרגה את החברה הקיבוצית לעמדה של התגוננות . בעטיה נאלץ הקיבוץ לחפש דרכים שיאפשרו לו להמשיך ולהציג את עצמו כלפי פנים , ולא פחות חשוב , גם כלפי חוץ , כחברה ערכית אליטיסטית המשמשת מעוז ומגן אחרון לערכי הציונות הסוציאליסטית . התנהגויות פליליות כדוגמת שוד , אונס או רצח נתפסו בחברה הקיבוצית לאורך כל שנות קיומה בהתנהגויות בלתי אפשריות ולכן , לכאורה , עד לשנות התשעים , גם לא היה שום צורך ליצור מנגנונים שיילחמו בהתנהגויות מסוג זה 1995 ) , וו . ( 81 ו 01 ו ^ בשנות התשעים החלו להתפרסם כמה מעשי אונס שמעורבים בהם בני קיבוצים , והבולט שבהם - האונס בקיבוץ שומרת . מקרים אלו חייבו את חברי הקיבוץ להגיב למציאות שעמדה בסתירה מוחלטת לתפיסה הערכית והחברתית שעליה כוננו את חייהם . אחת הטכניקות שנועדו לגשר על סתירה מובנית זאת הייתה אימוץ משולב של מנגנוני הימנעות , הכחשה ורציונליזציה ( עילם , . ( 1995 מנגנונים ...  אל הספר