כדי לבחון את עמדותיהם של חברי קיבוצים דתיים וחילוניים כלפי עבירה זאת , ערכנו לקראת סוף המאה 20-ה מחקר אשר הניח כי חברי הקיבוץ החילוני , בעיקר הנשים בתוכם , יטו לראות באלימות כלפי בת הזוג בעיה חברתית רחבה יותר לעומת חברי הקיבוץ הדתי . כמו כן ציפינו כי הנטייה להעדיף מערכות פיקוח חיצוניות לטיפול בהתנהגויות של אלימות בין בני זוג תהיה גבוהה יותר בקרב חברי הקיבוץ החילוני לעומת חברי הקיבוץ הדתי , ותאפיין יותר את הנשים בקיבוץ לעומת הגברים בו . לשם כך נבחרו ארבעה קיבוצים מגודל בינוני ( מעל 150 חברים ) במרכז הארץ . שניים מתוכם שייכים לקיבוץ הדתי והשניים האחרים לתנועת התקיים ( המגדירה עצמה כתנועה חילונית . ( בכל אחד מארבעת הקיבוצים נערכה באמצעות לוח מספרים מקריים דגימה מקרית שיטתית של רשימת כל החברים השוהים כיום בקיבוץ . מתוך הרשימה נדגמו בכל קיבוץ 20 % מהחברים . סה"כ הפצנו שאלונים 140-ל חברי קיבוץ . כדי לאפשר לנשאלים לענות באופן אנונימי , הפצנו את השאלון בתיבות המכתבים של החברים בצירוף מכתב הסבר המתאר את החוקר ואת מטרת המחקר . במכתב מוסבר לחבר כי נבחר במקרה לגמרי , וכי הוא מתבקש למלא את השאלון ל...
אל הספר