הטיפול הקהילתי דורש משאבים רבים של חשיבה , תכנון , זמן , כסף וכוח אדם . ברור כי ללא מערכת קהילתית מאורגנת וממוסדת לא ניתן לקיים תוכנית טיפולית יעילה . אחת התוכניות הבודדות של שיקום קהילתי הפועלת בישראל היא זו של תחנת הקיבוצים , והיא עדיין דוגמה חריגה בישראל בנכונותה להשקיע משאבים קהילתיים ביישום התוכנית החלופית . הקיבוץ ביסודו הוא יחידה חברתית המושתתת על יחסים לא פורמאליים ובלתי אמצעיים בין חבריה . תלותו של החבר בחברה הקיבוצית וכן הפיקוח החברתי המופעל עליו , כפי שראינו בפרקים הקודמים , מוצאים את ביטויים גם במישור הפיקוח הארגוני וגם במישור הקהילתי . ביסודו של הפיקוח החברתי בקיבוץ עומדים שלושה מאפיינים המקנים לו את אופיו המיוחד > א . התמורה שמקבל חבר הקיבוץ , בעיקר התמורה החומרית , אינה קשורה בתרומתו לקיבוץ . ב . לקיבוץ ממשל עצמי המבוסס על דמוקרטיה ישירה . ההתנהגות הנורמטיבית נגזרת ישירות מהמחויבות שחש החבר כלפי מוסדות הקיבוץ והחלטותיו . ג . בקיבוץ קיימת חפיפה רבה בין הארגון הפורמאלי והיישוב הטריטוריאלי ( בן רפאל , . ( 1996 אף כי החפיפה אינה מלאה , ניצבים חברי הקיבוץ מול מוסדות שיש להם ה...
אל הספר