שכנוע הקיבוץ המאמץ

במפגשים הראשונים בין חרות לבין הקיבוץ המיועד לשקם מפעיל חרות לפיד טכניקות שכנוע כמו שימוש ב '' נאום המצוקות" הנישא באסיפת החברים . בנאום הוא מתייחס מצד אחד למצוקותיה של החברה הישראלית , ומצד אחר הוא מציין את ייחודה של התנועה הקיבוצית ואת חובתה המוסרית לתרום לפתרון בעיות בחברה הישראלית . הוא מפעיל גם את כוח השכנוע האישי שלו המבוסס על הכריזמה שלו ועל שימוש בדמויות מפתח בקיבוץ כדי "למכור" את רעיונותיו . על הצלחת כוח השכנוע שלו הוא אמר בראיון באמצע שנות השמונים : "עד כה שום קיבוץ לא השיב פני ריקם . " בראיון מאוחר יותר , , 1990-ב אמר : "התנועה הקיבוצית עוסקת בשיקום כי אני אונס אותה לעסוק בכך . " לשאלה , למה הוא פונה דווקא לקיבוצים , הוא משיב ; " אם אעבור את כל תל אביב לאורך ולרוחב ואדפוק על כל הדלתות ואבקש , קחו אסיר שעומד להשתחרר ורוצה להשתקם , הם יעשו אתת מהשתיים : או שיטרקו לי את הדלת בפרצוף , או שיומינו בשבילי פסיכיאטר , כי יש כאן משוגע . בבית זרע אני עושה את זה כבר בפעם השלישית ושם לא יטרקו לי את הדלת ולא יזמינו לי פסיכיאטר . " לדעת חרות , עצם היותו חבר קיבוץ הוא גורם כבד משקל לחסינותו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

המכללה האקדמית אשקלון