4. הקבה"מ כגוף פוליטי: מאחרי ההנהגה

1 קונפורמיזם וניהול אוליגרכי לאחר האיחוד היה הקבה"מ , כאמור , למחוז במפלגת העבודה , כאשר מוסדותיו התנועתיים מתפקדים על פי מסורתו , גם במוסדותיו הפוליטיים . 12 . 7 אלף נפש , כ 90 % מחברי הקבה"מ , התפקדו למפלגת העבודה . הם הזדהו עם מפלגת העבודה והצביעו כמעט כולם לרשימת המערך ב , 1969 אך לא היו פעילים , למעט מי שגויסו בימי בחירות . מספר מגויסי הקבע של הקבה"מ למנגנון מפלגת העבודה היה קטן . בקרב פעילים בקיבוצים רווחה תחושה שמזכירות הקבה"מ לא משקיעה די מאמצים בהסברה פוליטית . מזכירות הקבה"מ גם לא עשתה מאמץ רציני לגייס פעילים למפלגה . עיקר מאמצי הגיוס שלה הופנו לתחום ההתיישבות החדשה . ההתגייסות למאמצי הבחירות של המערך הייתה קטנה מזו שהייתה למערכות הבחירות בימי אחה"ע העצמאית . מעורבות הנשים בפעילות הפוליטית של הקבה"מ המשיכה להיות מצומצמת וייצוגן נמוך . עם הקמת מפלגת העבודה מצא עצמו הקבה"מ במצב חדש : לא גוף דומיננטי במפלגה קטנה , הומוגנית ואידיאולוגית , אלא גוף קטן יחסית במפלגת שלטון גדולה , הטרוגנית ופרגמטית . במצב כזה עומדות בפני תנועה כמו הקבה"מ שתי אפשרויות : להיות כוח נון קונפורמיסטי ומת...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית