ברקע האסטרטגיה של הנהגת אחה"ע הייתה המחויבות הוותיקה של המפלגה והקבה"מ לאיחוד הכולל של תנועת הפועלים בגירסה הפדרטיבית , שהמערך בא לממש ולו גם חלקית . אבל היו גם מניעים פוליטיים קונקרטיים יותר , אסטרטגיים וטקטיים . הנהגת אחה"ע ראתה את עצמה כמי שראויה וצריכה להיות במרכז העשייה , במרכז קבלת ההחלטות הקובעות את דרכה של המדינה בתחומים החשובים ביותר . הנושאים החשובים מוכרעים קודם כל במפא"י ורק אחר כך מובאים לממשלה ומוכתבים לה בכוח הרוב של מפא"י . לכן יש להתלכד עם מפא"י . מניע נוסף היה האינטרס של הנהגת אחה"ע לחסום את דרכם של הצעירים במפא"י , אל עמדות ההנהגה הבכירות ביותר . המערך נתפס כאמצעי יעיל לבלימתם , דרך חיזוק ההנהגה הוותיקה של מפא"י שנחשבה לנאמנה יותר מהצעירים לערכים 74 המסורתיים . חלק מחברי ההנהגה והפעילים גם ראו את המערך כמבוא לאיחוד עם מפא"י שיאפשר לאנשי אחה"ע לתפוס עמדות השפעה בכירות יותר מאלה שתפסו כחברי מפלגה קטנה , ולהשפיע יותר על המדיניות ועל דמותה של מפא"י . הנהגת אחה"ע ורוב הפעילים האמינו כי ליכוד פועלי הוא מחסום בפני עלייתו לשלטון של הימין הבורגני והלאומני , הליברלים וחירות , ...
אל הספר