הוועידה השנייה של ההסתדרות , זו המכוננת , גיבשה את מסגרות הפעולה שלה לכלל מכשיר להגשמת תוכנית ההתיישבות המזורזת של יהודים בארץ . לימים , יישכח מתווה התוכנית , היא תעלה אבק על המדפים , וגם ראשי מגבשיה , שרצו להדגיש את גמישותה יותר מאשר את גבולותיה , ולא פחות מזה את חלקם האישי בהגשמתה יתעלמו ממנה . הזמן העובר לא היטיב עם תוכניות שיתופיות . הדוגמה של רוסיה הסובייטית מצד אחד , ושל ההתקרבות לערכים האינדיווידואליסטיים קפיטליסטיים מן הצד האחר , השכיחו במשים ובלא משים את המקור . בעת כינוסה של ההסתדרות בשנת 923 ו נעשה הניסיון להגשים את התוכנית לכינון חברה ציונית-סוציאליסטית בארץ-ישראל , אלא שמההתחלה לא התנהלו הדברים כמתוכנן . לאחר שהתברר לאנשי אחדות-העבודה שרוב מעמד הפועלים נמצא בעיר ולא בהתיישבות הכפרית עלה הרעיון של ערי גנים פועליות - מבצרי אורח חיים הסתדרותי - שיקיפו אותן מכל עבר ו"יכבשו " אותן . זה היה צריך להיות הפיתרון המוביל של ההסתדרות למרבית חבריה . סיפור שכונות העובדים בפרק הקודם , הפשרה שנולדה מתוכנית "הערים החקלאיות , " מדגים זאת . הוא מציין את חוזק החישוק ההסתדרותי העקרוני של התוכנ...
אל הספר