א . צורת חיים זו לא הגבירה את השיתוף החברתי בין חבריה ואף לא שמרה עליו לאורך ימים , גם לא על שיתוף פעולה שמעבר לתחום המוניציפלי הישיר . על אף האתוס החלוצי שממנו ינקו רוב תושבי שיכוני העובדים , על רובם הגדול העיק נטל החיים החלוציים , והם לא רצו במידות השיתוף שנהגו ויושמו בהם . רוב המתיישבים רצו קודם כל ולפני הכול בפינה שקטה לעצמם , בלי מעורבות חברתית יתירה . הם רצו בית לעצמם , הם רצו לקבל שירותים הולמים - הרבה יותר מאשר לתרום לחברתם . כבר בצעדיה הראשונים לאחר ההקמה , הצטיינה שכונת בורוכוב בריבוי קונפליקטים בין מתיישביה , כי נוסתה בה דרך חיים חצי שיתופית . בקריות הבאות אחריה , עשור לאחר מכן , היו החיים הפרטיים המניע החזק ביותר להתיישבות במקום . עוד 923-ב ו קבל ברל כצנלסון : "חלפה שנה מאז החלטנו לבנות 6 שכונות פועלים , אבל ההתקדמות היא מוגבלת ... הרעיון לא בהיר דיו '' . " ברל בחן לא רק את ניצני ההגשמה דאז אלא גם את התוכניות ואת העקרונות , פנקס , כרך ב , ' עמ י " ת , 273 א , . ו 924 וראה את ההבדל הגדול בין תוכניות ההתיישבות העובדת והגיבוש המעשי של דרכי הגשמה בתוכן , ובין ההישענות הרבה מדי ...
אל הספר