ההתיישבות כיסוד עיקרי בתחייה היהודית הייתה רעיון משותף לכולם , אבל דרך הגשמתה לא הייתה בהירה עדיין , ועדיין לא ידעו להעריך את מלוא הפוטנציאל שבה . הדיונים אודות ההתיישבות הצטיינו באי מיקוד ובפיזור , כפי שקורה כשעניין אינו ברור . אלו הן שנים שהיה צריך לבנות מחדש את המעט שהיה ונותר לאחר המלחמה , ועדיין לא היה ברור בדיוק איך . חוסר הבהירות גרם לעיכוב . הקריאה של ראשי הציונות ליהודי גולה באותם ימים לעכב את העלייה לא הייתה מקרית . לא היה ברור כיצד יישבו המוני יהודים . כך נוצר האבסורד שהתקופה הכי פרוצה , המשוחררת ביותר ממכשולים לכל יוזמה ציונית , הייתה בראשיתה המעוכבת ביותר במאמץ התיישבותי . הארץ הייתה פתוחה לכל יוזמה . על השטח של פלשתין העות ' מאנית ( כולל עבה " י 34 המזרחי ודרום לבנון , שטח של 81 , 000-כ קמ"ר ) ישבו כמיליון תושבים רובם בכמה ערי חוף ובגב ההר . מחוץ לערים המסורתיות ומחוץ לתל-אביב והדר הכרמל ( קצת יותר מאלפיים תושבים ) - אז שכונות גנים קטנות , היו ברחבי הארץ רק 60-כ נקודות עבריות 920-ב ) ו , לאחר מכן עוד פחת מספרן עקב פירוקים שונים , ( כשמתוכן רק פתח-תקוה היא יישוב גדול באוכל...
אל הספר