אפשר לדמות את הארגונים ההסתדרותיים למכלול של יוזמות חשוקות בתוך חישוקים אחרים . החישוקים היו שלד מגן חיצוני , מחזק ומעגן . פריצתם ושבירתם הייתה אפשרית רק לאחר התגברות על שלד חיצוני זה . כבחיי כל ארגון , התחיל הכרסום בהסתדרות כבר משנתה הראשונה . והדבר לא נעלם מעיני מנהיגיה . זו גם אחת הסיבות שהביאו אותם לנסח חישוק יורידי עוטף-כל כפי שהתבטא בהקמת "חברת העובדים . " חישוק שייתן תוקף אובייקטיבי לארגון , שבתחילת דרכו נבנה כולו אך ורק על רצון טוב . הסכנות איימו מכול צד ונבעו גם מהמתחים הפנימיים הקשים שנבעו מהיוזמה העצמאית המתפרצת של ארגוני המשנה בתוכה . מרגע ש " סולל בונה " צמח , ש '' המשביר' התרחב , וצמחו תנועות ההתיישבות , המנגנון המרכזי חש שהוא מאוים . נוצר מצב שארגוני המשנה "השיגו " את ארגון הגג . מנגנון ההסתדרות התקשה להשיב תשובות פרטניות לצרכים המיוחדים בכל ארגון מארגוניה . לאלה לא היה זמן לחכות למהלכה בשל לחצי זמן מיידיים שהיו נתונים בהם וגם משום שביקשו עצמאות ארגונית . וכך מצא עצמו המנגנון המרכזי רץ אחרי ההתפתחויות ולא עומד לפניהן , בשורה של פעילויות כלכליות , חברתיות ורעיוניות . ככל ...
אל הספר