בבואו לדון בהצעה שהציע להקמת "חברת עובדים " התחיל בן-גוריון בסקירה היסטורית של מאמצי ההגשמה החלוציים בארץ , מעין סיכום שלו ושל חבריו בעלייה השנייה : שם . עמי . ו 6 הפעולה המשקית של ציבור הפועלים בארץ התחילה לא מתוך אידיאולוגיה משקית ... ורק במשך הזמן הגיעה הפעולה , מתוך התפתחות פנימית ומתוך ניסיונות , חיפושים וכיבושים לידי היקף רחב , לידי תוכנית ושיטה ולידי אידיאולוגיה התיישבותית . זהו ביטוי מרוכז וקצר לרעיונה של ארזדות-העבודה , משותף לכל צוות הנהגתה מהעלייה השנייה . להם לא היה ספק : תוכניתם ביססה את התיאוריה ואת האידיאולוגיה שלהם כמסקנה של ניסיון חיים . לפי דבריהם , נוצרה האידיאולוגיה כלקח חיי המעשה , מתוך מציאות החיים . לשם כך , טען בן-גוריון , הארגון צריך להיות פועל יוצא של המטרה העיקרית : יצירת תשתית לקליטה רחבה של עולים בזמן מהיר . הרעיון היה פרגמאטי מלכתחילה . ה " כעין מדינה" ההסתדרותית שנהגתה בכור היוצרים של אחדות-העבודה , העמידה לפניה מטרה של בניין משק חברתי , משותף , סוציאליסטי , משק שצריך לקיים את צורתו המיוחדת בד בבד עם המאמץ הלאומי הציוני בתוך חברה שאינה סוציאליסטית . הנהגת...
אל הספר