את הנאום לסיכום הפעילות מזמן הייסוד ועד לפתיחת הוועידה נשא בןגוריון . נאום זה השתרע על פני שתי ישיבות במשך יומיים . מעיד עליו יהודה שרת כמי שנכח במקום : בן-גוריון קם מחוליו אבל המחלה עודנה בעצמותיו . הכרת פניו תענה בו . חזיית צמר לתזהו שאל ( סודר ) עונד על צווארו ויורד על פי מידותיו , וגטראות ( גאטס ) חושקות את שוקיו ... כרע על כסאו והפסיק עדי יאזר חלציו שנית ... יום תמים דיבר בן-גוריון ... כל דבריו ... כמעט לא עליות ולא ירודות ... לאות המחלה שרתה בדבריו ( אך ) הכוח המחשמל היה עצור בעצמותיו ... הקצב השתנה והחיש כשטף מים אדירים ... הוא ירה זיקים אשר פגעו וחשמלו את לב כל איש ואיש . והוא מסכם במכתב שבו הוא מפרט כל זאת "למען החיות לפניכם את " מעמד הר סיני' אשר בוועידה . " כאמור , ההסתדרות עברה אז שנה לא קלה , 8 י אק 5 ם '' ו , יהודה שרת , מיכל , 16 תיק ' , א 4 עמ י . 13 שם . עמ י . 15-14 אבל הנאום אופטימי , כולו עומד בסימן ציון הישגים . אפשר לומר שרוב הדברים שבן-גוריון ציין כהישגים הושגו לא כל-כך בזכות עבודת ההסתדרות אלא בתוקף המציאות המשתנה , ובראש וראשונה גל העלייה השלישית שפרץ לארץ ולא ...
אל הספר