האמירה הבאה , שבהקשרים שונים נשמעו כמותה לרוב , מצביעה על שניות מסוימת : מצד אחד רצון להשתחרר מהקיבוץ כאורח חיים ורעיון , ומצד אחר דבקות ביישוב , שהיא ביטוי של לוקליזם בסיסי : ? המקום הוא מקום יפה , מקום נעים , אני גם אוהב לחיות בו , אבל אני הייתי רוצה להיות פה יותר חופשי . החופש יותר חשוב לי מכל רבר אחר . אני לא הייתי מעלניי ; להיות תלוי לא בוועדה ולא בחברה ולא במישהו שיגיד לי מה לעשות . כמה שיותר חופש -אני טוען שאני בונה קיבוץ אחר . קיבוץ חרש , אמיתי , נכון , ללא תלות , ללא אידיאולוגיה שכבר נעלמה . אני מעוניין שכל אחד יהיה חופשי ( עובד חוץ , . ( 60 * זה חנק אותי הקיבוצניקיות , כאילו אין לך מקום כפרט , אין לך מקום כאינדיווירואל . יש לך מקום כל זמן שתהיי יעילה לכלל , שתהיי תורמת . ומבחינת האישיות שלי זה השאיר אותי מאוד קטנה - ער שיצאתי ללמוד . וכשיצאתי ללמוד והתחלתי להתפתח והרגשתי שמה שספגתי כבית זה לא הדבר היחידי שיש בעולם , שישנם עוד דברים בעולם שהם לא בזויים , שגם להם מותר לתת מקום , שפתאום היה מותר לי לבחור והיה מותר לי להגיד " אני רוצה" ריאת זה אני לא רוצה , " התחלתי לנשום , ואז ה...
אל הספר