מידת המחויבות לקהילה ולקיבוץ נבדקה גם בשאלה הישירה : מהו המסר לבנים ? כמצופה , התשובה הבסיסית והכמעט אחידה הייתה , בנוסחים שונים : "שיעשו מה שטוב להם , " אך בהמשך נתגלו הגוונים : ? אט אציע להם לעשות את הדבר שהם חושבים שטוב להם , ואני אמרתי להם ולא עזר , אבל אמרתי להם שמבחינתי אני מעדיף שהם יהיו כאן , לטובתי ולא לטובתם . אבל לטובתם שיעשו מה שהם חושבים שמתאים להם . ל טובתי - שיישארו כאן . והם בחרו בינתיים לטובתם ( מנהל מפעל , . ( 52 * אני לא רוצה את הילדים שלי בקיבוץ - לטובתם ולא לטובתי . כי לי זה היה נפלא . אני הושבת שהקיבוץ היום הוא תופעה שזה לא אחראי מצר הורה לצפות שהילדים שלו יחזרו . אי אפשר להחזיר אותם לחוב ( מזכירה , . ( 40 * האם הייתי מעודדת ? [ את עזיבת הבנים ] - לא , לא הייתי מעודדת . אך האם הייתי רוצה [ שיישארו ] - לא הייתי רוצה . כקיבוץ של היום לא הייתי רוצה שהם יחיו ( מוכירה , ממוליכות השינוי בקיבוצה , . ( 53 ? יש הורים שדוחפים את הילדים שלהם החוצה ואומרים - אל תישארו פה , מה יש לכם להישאר פה ? -הם לא צריכים את הדחיפה של ההורים , היום זה כאופנה . זה חריג אם מישהו ככלל ... הרי...
אל הספר