במחצית השנייה של שנות ה 80 עברה התנועה הקיבוצית זעזועים כלכליים ומורליים , אשר השרו על חבריה תחושה של נפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא . הלחץ הכלכלי גורם למועקה חברתית , מתחים ומבוכה בקיבוצים רבים , אך תחושת המשבר אינה מוגבלת לתחום הכלכלי בלבד , אלא חודרת לכל תחומי החיים הקיבוציים ומעוררת תמיהות וחשבון נפש , אשר עומדים ברקע התמורות שחלו בתנועה הקיבוצית בשנים האחרונות . כוחה של התנועה הקיבוצית להשפיע על מהלכים מדיניים וחברתיים , יוקרתה בחברה הישראלית ומיקומה בתנועת העבודה על שלוחותיה ( מפלגה , הסתדרות ) לא באו לה בעבר מעוצמתה הכלכלית או מגודלה המספרי , אלא בעיקר מהתגייסותה למשימות לאומיות ומנכונות חבריה ליטול על עצמם עומס של אחריות בכל התחומים . היציאה מן המשבר דורשת להפעיל משאבים כספיים ואנושיים חיצוניים ופנימיים , ויתר על כן , האפשרות לקבל עזרה מבחוץ — ולנצל אותה כראוי — תלויה לא מעט ביכולת לגייס את חברי הקהילה , שהם המשאב העיקרי שלה , לצמצם את ההוצאות ולפעול במרץ להגדלת ההכנסות בכל התחומים . השאלה העומדת בפני כל יישוב ובפני כל גורם שעשוי לסייע היא , האם נמצאים ביישוב הכוחות הפנימיים הנ...
אל הספר