פרק א' חוג בית ברל

התשובה לשאלה נמצאת במהלכי הכוח החדש שהופיע במפלגת העבודה . המניע הפוליטי של האיחוד היה מושתת על הרצון והיומרה להביא לשינוי ערכי וארגוני במפלגת העבודה באמצעות התנועה הקיבוצית המאוחדת . תנועה קיבוצית גדולה הייתה אמורה לשמש עמדת מוצא וכוח למנהיגות חדשה . ההנהגות הצעירות של שתי התנועות החלו ליצור תשתית פוליטית שהייתה אמורה לגבש גרעין פעיל שעובד ביחד , קושר קשרים מחוץ לתנועה ומהווה קבוצת כוח שיש להתחשב בה . העבודה המשותפת במטה רבין במאבק נגד פרס בתחילת , 1977 השאיר תחושה של יכולת לשתף פעולה ותחושה של אינטרסים משותפים , ובתקופה שבין שתי ועידות הקבה"מ בגבעת בתר ונען , החלה פעילות פוליטית משותפת שנועדה לממש כוונות אלה . ברקע פעילות זו הייתה התחושה שבמפלגת העבודה אין התאוששות ממשית , ותהליך האיחוד נראה כמהלך היחיד שיש בו איזו התחדשות פוליטית לאחר המפלה . החל מינואר 1979 החל חריף לפעול בקצב מוגבר לבניית כוח במפלגת העבודה כדוגמת ה"גוש" במפא"י , שהורכב מגרעין של אנשים שהיו בעמדות כוח במפלגה , בהסתדרות בסוכנות היהודית ובמשרדי הממשלה . המבחן שעמד בפניו תחילה היה להעביר את המצע המשותף בתנועתו . הוא ג...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית