במשך כשנתיים היו הקיבוצים עמודי התווך של שתי התנועות . מירב המאמצים הכלכליים , הארגוניים , החברתיים והחינוכיים הושקעו בהם . אחרי עליית הקיבוצים הוסטה הפעילות לבניית תנועת נוער חינוכית לפי הדגם שהיה קיים לפני המלחמה , שהיתה קרובה במסגרתה לתנועת " הנוער העובד" בארץ . התפנית היתה מהותית , יעדי הפעילות ושיטותיה שונו כמעט לחלוטין . שכן בעוד שהקיבוצים התבססו בעיקר על יתומים שרידי השואה , היתה מטרת התנועה במתכונתה החדשה למשוך לסניפיה בנים ובנות ממשפחות שלמות . ואכן , כבר מסוף 1946 החלו "דרור" ו"הנוער הבורוכובי" לבנות חטיבות חינוכיות . עד האיחוד הוקמו ב 28 ערים ועיירות סניפים של שתי התנועות , והתחנכו בהם מאות ילדים ונערים . אך הפעילות בחטיבות החינוכיות תפסה מקום שולי בתנועות . רק אחרי עלייתם של הקיבוצים הפכה הפעילות בסניפים למרכזיה ועיקר המאמץ התנועתי הופנה אליהם . השינוי שחל בתנועה היה חזוי מראש ומתוכנן . עוד לפני האיחוד היה ברור שהתנועה תצטרך לשנות את כיוונה . במצע האיחוד באו לביטוי שאיפותיה של התנועה להגיע למירב הנוער היהודי בפולין ולחנכם כחלוצים מגשימים . מטרתה המוצהרת היתה להקים רשת של ס...
אל הספר