לאחר כשנתיים של נדודים מפרכים מפולין דרך ארצות המעבר , עם שיט באוניות מעפילים צפופות ורעועות , כליאה במחנה עתלית וגירוש לקפריסין , התחילו להגיע בהדרגה אלפי עולים לארץ בשנים ; 1948-1947 ביניהם חברים רבים של "הנוער הבורוכובי . " זרם העלייה גבר עם מלחמת השחרור . מרבית הצעירים , בעיקר הבנים , גויסו למלחמה מיד עם ירידתם מהאוניות , לפני שהספיקו לתקוע יתד ביישוב כלשהו , לפני שיצרו קשר כלשהו עם התנועה הקיבוצית שאליה שאפו להצטרף , ולפני שהצליחו להכיר במקצת את ארצם החדשה . רק חלק זעיר מחברי התנועה הצליחו להתחבר לפני גיוסם לצבא לאחד הקיבוצים . לגיוסם המידי של החברים לצבא היתה השפעה שלילית על קליטתם בקיבוץ . גרעינים רבים שהתגבשו והחזיקו מעמד לאורך כל הדרך המפותלת , פוזרו תוך שעה מבואם ארצה . חבריהם נשלחו ליחידות צבאיות שונות ולחזיתות שונות . מערבולת המלחמה , בעיקר בתקופה הראשונה , כשהמלחמה התנהלה בתוך הארץ ועל יד כל יישוב ויישוב , לא אפשרה למוסדות הקיבוץ המאוחד — ככל הנראה — ליצור קשר תקין עם מרבית גרעיני העולים המגויסים . לכן רוב החברים לא מצאו את דרכם לקיבוץ לאחר שחרורם מהצבא . לעומת זאת שפר חלק...
אל הספר