מודלים לבחינת הבגרות הארגונית ( Organizational Maturity Models ) נועדו להעריך את יכולתו של ארגון להצליח בפרויקטים אותם הוא מנהל . המושג "בגרות " מתייחס ליכולת הארגון לתפקד באופן אפקטיבי , לשפר את יכולתו וליצור הצלחות חוזרות . בתחילה פותחו המודלים על מנת לבחון את תפקוד הארגון בהיבט הכללי . לאחר מכן פותחה משפחה ייחודית של מודלים , שהתמקדה בהערכת היכולת של הארגון בביצוע פרויקטים , שבאה לידי ביטוי ברמת התמיכה אותה מספק הארגון לניהול הפרויקט . גם ברמות הבגרות הנמוכות ביותר ניתן להצליח באופן חד פעמי , למשל בזכות מצוינות אישית יוצאת דופן של מנהל הפרויקט וצוותו . יחד עם זאת , ההסתברות שהצלחה זו תחזור על עצמה בפרויקטים הבאים נמוכה . רמות בגרות נמוכות מתאפיינות בתהליכים שאינם מוגדרים היטב בארגון . במצב זה אותו תהליך , נאמר תזמון הפרויקט , מתבצע בפרויקטים שונים בצורות שונות , מבלי שיש הצדקה לכך . עלייה ברמות הבגרות מתממשת רק כאשר התהליך הופך להיות מוגדר וברור ואיננו נתון ליד המקרה . על פי אחת מהתיאוריות הארגוניות המקובלות , קיימים שלושה שלבים בהתפתחותו של ארגון , כאשר הבגרות מהווה שלב שלישי ואחרו...
אל הספר