לאחר הערכה של מרכיבי העלות ברמה הנמוכה ביותר , ניתן לסכמם דרך ההיררכיה של מבנה פירוט העלויות ולקבל הערכת עלות מחזור חיים כוללת . יש לפרוס הערכה זו על פני ציר הזמן , בהתאם למועד המשוער של התהוות כל מרכיב עלות ולסכם את המרכיבים השונים , תוך היוונם על פי שער הריבית או גובה האינפלציה הצפויים . היוון זה מאפשר השוואה על בסיס כספי אחיד בין חלופות שונות . מרכיבים שעלותם המהוונת גבוהה , ראויים לבדיקות מעמיקות , שמטרתן לאתר שיטות להקטנת עלותם , בשיטות של הנדסת ערך . ( Value Engineering ) הנדסת ערך היא שיטה שבעזרתה בוחנים תיכונים שונים של אותו מוצר , במטרה להגיע לתצורה האפקטיבית ביותר על מנת לחסוך בעלות . ההנחה היא , כי ככל שעלות המרכיב גבוהה , כן יגדל הפוטנציאל לחיסכון . ניתוח מקובל של מרכיבי העלות השונים עושה שימוש בניתוח פרטו , ( Pareto ) הנקרא גם ניתוח . ABC בשיטה זו מסדרים את מרכיבי העלות השונים , בסדר יורד , על פי ערכם הכספי הכולל ומחלקים אותם לשלוש קבוצות : ? קבוצה - A מרכיבי העלות היקרים ביותר ( Cost Drivers ) בפרויקט , המצויים בראש הרשימה . קבוצה A תכלול אחוז קטן של מרכיבים , ( 20 % - ...
אל הספר