שלומית כהן ואביגיל גולומב " בהתחלה הקביעות שלי על אודות המיניות הינקותית התבססו באופן כמעט בלעדי על ממצאים מאנליזות של מבוגרים אשר הובילו בחזרה אל העבר . לא הייתה לי הזדמנות לצפות בילדים באופן ישיר . לכן , היה זה ניצחון גדול מאד כאשר זה נעשה אפשרי כעבור שנים לאשש כמעט את כל המסקנות שלי על תצפיות ישירות ועל אנליזות של ילדים קטנים מאד - ניצחון שכמעט איבד משהו מעוצמתו כאשר התבררה הבושה שבכלל מדובר בתגלית . ככל שהרחיקו לכת בתצפיות בילדים , העובדות נעשו יותר ויותר מובנות מאליהן ; אך גם גדלה הפליאה , מדוע נדרש מאמץ כל כך גדול להתעלם מהן " . ( פרויד , ההיסטוריה של התנועה הפסיכואנליטית , ( SE , 14 : 18 פרויד הציג בדבריו את אחד המתחים המלווים את הפסיכואנליזה של הילד מראשיתה - המתח בין ההכרה המובנת מאליה בעובדות גלויות לעין על טיב המציאות הנפשית של הילד לבין החרדה והקושי שהידיעה הזאת מעוררת . המבוגרים נוטים "למחוק" חלקים רבים מזכרונות ילדותם , בפרט את אלה הקשורים בחרדה , וכך הם נותרים עם תיאור של הילדות כתקופה התמימה והמאושרת ביותר בחייהם , תקופה שמתגעגעים אליה . משום כך , החקירה הפסיכואנליטית ש...
אל הספר