עפרה אשל אנחנו , אלימיים , מאריכים לשהות . אך אי מתי , באלו מכל החיים הללו , נהיה פתוחים סוף סוף ונכונים לקלוט " ? ( רילקה , הסונטים אל אורפאוס - חלק שני , ( v נקודת המוצא לדיון זה הוא רעיון ההכלה ( reveries containing ) של וילפרד ביון , ( Bion ) שהפך עם השנים למושג מפתח בכתביהם של אנליטיקאים רבים , קלייניאניים ולא קלייניאניים . אך עבורי , הקטע המשפיע ביותר והחזק ביותר בניסוח רעיון זה היה ונשאר תיאורו של ביון , ( 1959 ) "Attacks on linking " ! בו פרץ ביון את משמעותו הפתולוגית המסיבית של מושג ההזדהות ההשלכתית ( projective identification ) של מלאני קליין והכניס לתוכו מימד חדש , מימד של קומוניקציה , ואת האפשרות החשובה שנפשו של המטפל - באופן דומה לנפשה של האם הראשונית ביחס לתינוק - תכיל ותעבד את תחושות האימה והחלקים הבלתי נסבלים של המטופל שהועברו לתוכה באמצעות הזדהות השלכתית , ומתוך כך יוכל המטופל בהמשך לקחתם מחדש פנימה תוך תהליך של הזדהות הפנמתית . ( introjective identification ) כלומר , המטופל משליך מתוכו את החלקים המאיימים אל תוך האחר - אל המטפל , והשאלה הקריטית היא מה נפש המטפל תעשה ...
אל הספר