ב " טריכוטומיה השנייה של הסימן " חילק פירס את הסימנים לכאלו המבוססים בעיקר על קשר קיומי בינם לבין הדבר בעולם שעליו הם מצביעים ( אינדקסים , ( על קשר של דמיון ( איקונים , ( או על קשר שרירותי אך מוסכם בין הסימן לבין הדבר שעליו הוא מצביע ( סימבולים . ( כך , סימנים במדחום , שעון שמש , תסמינים רפואיים או עקבות רגליים בחול , הם בעיקרם אינדקסים . התהוותם היא תולדה של קשר קיומי בינם לבין הדבר שהם מסמנים . קשר זה מושתת בעיקר על חוקי טבע , אם כי פירס מדבר גם על קשר של ניסיון חיים . הצילום במובן זה הוא אינדקס בשל אופן הפקתו . ... " אנו יודעים שצילומים במובנים מסוימים הם בדיוק כאובייקטים שהם מייצגים , אך דמיון זה נובע מכך שהצילומים הופקו בתנאים כאלו שהם הוכרחו פיזית להתאים לחלוטין לטבע . מהיבט זה הם שייכים ... לסימנים , המבוססים על קשר פיזי " . את הדמיון בצילום בין הסימן לאובייקט אפשר לבטא גם בעזרת סימנים שאינם נוצרים בעיקרם מכורח פיזי . זה המקרה בציור פיגורטיבי של נוף או בדיאגרמה . סוג דמיון זה , שאינו לגמרי שרירותי , אך גם אינו מושתת על כורח פיזי , מוגדר על פי פירס איקון . לבסוף , נותרה קבוצת הסי...
אל הספר