אבל ועונג: נג'ארה ונתיבי המוסיקה הלילית ביהדות

חביבה פדיה יסודות עתיקים להעדפת זמן הלילה כזמן סגולי לעבודת האל והם עולים בדרך כלל בשני הקשרים בולטים : לימוד תורה ושירה ; לנושא לימוד התורה לא אדרש במסגרת זו . אתרכז בנושא השירה ; אציע ניסיון ראשון לתאר בצורה סדורה נושא זה מצדדיו הפנומנולוגיים וההיסטוריים גם יחד – משורשיו העתיקים ועד ימי הביניים , במטרה לשפוך אור על הדברים מנקודת המבט החדשה של אפיון מגמות ומעקב אחרי רצף ושינוי בתוכן , כך שאף כי אני נדרשת מטבע הדברים לעניינים מסוימים שכבר עלו ונדונו במחקרים , אני מציעה צורת ארגון ותובנות כוללות חדשות . אלה עולים מתוך הניסיון החדש לארגן בצורה כוללת את יסודות השירה והבכי על רקע פרקטיקות של אבל ושמחה הקשורות בפולחן שנערך במקדש ובחורבנו לאחר מכן והמתגלגלות בימי הביניים מפרקטיקות האחוזות בממשות לכאלה שלעתים קרובות קשורות בדפוסים ספיריטואליים משיחיים שונים ומובחנים זה מזה . להלן אשרטט קווי יסוד של מבוא למוסיקה הלילית ביהדות . נושא השירה בלילה היה כפי הנראה מיסודו פעולה וולנטרית של היחיד ואחר כך של קבוצה . יסודות הפולחן במקדש , כפי שמשתקף מן הדיון בהם במשנה , הכילו קישור בין עבודת הקורבנות של...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן