בעת הראיון עם מ ' השכונה עדיין לא הוכרה כיישוב עצמאי , אך בפועל היא התנהלה כקהילה עירונית נפרדת גם אם הציגה את איכות החיים בכפר כגורם המשיכה שלה למקום . אם משהו פגע באיכות חייהם , היו תושבי השכונה מוכנים להילחם על סילוק הגורם המפריע ללא התחשבות בקיבוץ . נראה אפוא כי העמדה הבסיסית של מובילי השכונה , אשר מתחילה התכוונו לשתי קהילות נפרדות , אכן התממשה הלכה למעשה . הקיבוץ לא אימץ מודל ארגוני שונה , והיחס המספרי בין חברי הקיבוץ לתושבי השכונה לא הותיר לקיבוץ סיכוי של ממש לנצח במצב של תחרות וניגודי אינטרסים . אפשר להניח כי גם אם רעיון השכונה התקבל בתחילה בקיבוץ ללא התלהבות יתרה , מאבק השכונה לעצמאות וההיפרדות לאחר עשור שנים , גרמו לא מעט אכזבה ועוגמת נפש לחברי הקיבוץ . ועם זאת , יש גם סיפור הצלחה שהמרכיב העיקרי בו הוא בית הספר , המשותף לקיבוץ ולשכונה , שלומדים בו גם תלמידים מן האזור . בעת המחקר היו בו כ 400 בנים ו 400 בנות . גם יחסי השכנות בין חברים בקיבוץ לתושבים בשכונה טובים מאוד למרות כל המחלוקות . יש שמחות משותפות , מקיימים לימוד משותף ומרכז חוגים משותף . לדעתו של מ , ' החברה עתה עשירה...
אל הספר