ברושים הוא קיבוץ קטן יחסית שהתקשה לגדול בשל נטיית הבנים לא לחזור לקיבוץ . מ ' סבור שהסיבה לכך היא המסר הכפול שעבר מן ההורים אל הבנים : קיבוץ הוא חשוב , אך חשוב מכל החינוך לתורה . ואם כך , אמרו בני דור ההמשך לעצמם : אם תורה , למה דווקא קיבוץ ? ואם חלוציות - יישובי יש " ע מציעים אתגר גדול יותר מאשר יישוב כמו ברושים . רעיון השכונה צמח בקרב בוגרי הישיבה . במהלך השנים גדלה הישיבה והתפתחה במקביל לקיבוץ וקלטה את ילדי ברושים וגם ילדים אחרים מהארץ ומחו"ל . לישיבה היה אפוא דור המשך משלה . בוגריה , שהתפזרו בכל רחבי הארץ , באו עם הרעיון להקים יישוב קהילתי תורני לצד הקיבוץ . בלשונו של מ : ' בוגרי הישיבה רצו להיות - "in" קרוב לישיבה , אך גם - " out" לא בתוכה . הם רצו לחיות במקום , לאו דווקא חיי קיבוץ , אך הייתה להם שאיפה "לשלב תורה עם דרך ארץ" ולהעניק לילדיהם את אותו חינוך שקיבלו הם עצמם . תגובתו הראשונית של הקיבוץ הייתה סירוב מוחלט . מוסד חינוכי המתקיים כישות עצמאית לצד הקיבוץ , עוד ניתן להסביר , אבל יישוב קהילתי הוא ללא ספק הזמנה לבנים לצאת מן הקיבוץ . השיח הזה בין בוגרי הישיבה לחברי הקיבוץ לא התק...
אל הספר