ההחלטה להקים שכונה קהילתית בקיבוץ או לידו לוותה בציפיות מסוגים שונים : מקצתן כלכליות , ומקצתן דמוגרפיות וחברתיות . בניית קהילה משותפת לא הייתה בהכרח מטרה מרכזית או אפילו מטרה מוצהרת בקיבוצים שנכנסו לתהליך ( ארבל ( טפר ) וצ ' מנסקי , . ( 2001 יחד עם זאת , כפי שעולה מן המודלים שהוצגו לעיל , היווצרות קהילה משותפת היא אחת התוצאות האפשריות של הצטרפות התושבים החדשים ליישוב הקיבוצי , ועל כן אחת השאלות המרכזיות במחקר זה היא האם תוצאה כזאת אכן מתרחשת בקיבוצים שנכללו בול ואם כן , מה הם המאפיינים המרכזיים שלה ? בשאלה זו טמון קושי מושגי , שכן אין הגדרה אחת של המושג קהילה המקובלת על רוב החוקרים , והוא נתון לפרשנויות רבות , המשתנות 4 עם המקום והזמן . בסוף המאה ה 9 ו , בעקבות המהפכה התעשייתית ותהליכי העיור , נטו הסוציולוגים של התקופה להבחין הבחנה חדה בין החברה העירונית שנוצרה אחרי המהפכה התעשייתית לבין הקהילה הכפרית כפי שהתקיימה לפני כן . טענתם הייתה כי במעבר מן הקהילה הכפרית אל המטרופולין המודרני אבדו קשרי הקהילה המסורתיים וכי החברה העירונית מאופיינת בקשרים רדודים , מנוכרים ותכליתיים והפרטים בה מבו...
אל הספר