המיתוס המקראי: בראשית

הזיקה של ספרי היובל למקרא כבר נדונה לעיל . כאן המקום להדגיש את הקשר החי והשכיח בין מעשה ההתיישבות לבין המיתוס המקראי של ספר " בראשית , " הלובש פנים מגוונות בחיים החדשים . הוא ניכר בשמות היישובים ובציטוטים רבים מן המקרא בספרות המקום ובעיתונות . בספרי היובל ניכר ספר "בראשית" בכותרות הפרקים , בהקדמות לספרים ואף בתכנים . מעשה המתיישבים ( החילונים ) נתפס כמעשה בריאה של "יש מאין" ובעבודת קודש ממש , ולעתים ניתן לכך ביטוי שירי , כמו למשל בשורותיו הידועות של ש . שלום : ( 1925 ) " אדם כי ימות בעמק יזרעאל תידומנה שיבולים . קודש קודשים הוא עמק יזרעאל ואין בוכים בקודש הקודשים . " או מתוך שירי גלבוע של שלונסקי : ( 1922 ) "ובבוראים בנך אברהם / פייטן סולל בישראל" ( ההדגשות שלי - רכ . ( נ" בחוברת היובל של גזית ( 1981 ) שיצאה מעט אחרי יובל השלושים 30 י - פלוס / מתוארת ההתחלה כמעשה בריאה של 'בראשית' חילונית : " בראשית היה החלום . בראשית היה הרעיון . / בראשית היה האדם . / כאשר שלושה אלה יצאו לדרך המשותפת , כל אחד החתים את חברו על חוזה אי התקפה ועל הסכם הגנה הדדית מרחבית היקפית . וכל אחד , כמובן , וטעמיו ...  אל הספר