ספרות מקום של קהילות שחרבו

אין לעסוק בפנקסי קהילה מבלי להידרש גם לסוג החדש של ספרי מקום בשם זה , המוקדשים לתיאור קהילות יהדות אירופה שנחרבו בשואה . האחראים להפקתם היו ניצולים או בני הקהילה ששרדו , ועבורם הייתה זו דרך להקמת יד זיכרון לקהילה ולתושביה . ספרים אלה , המבוססים על זיכרון ותיעוד בריחוק של זמן ומרחב מן המקום הפיזי שנחרב , הנם 'ספרי מקום' שהמניע לכתיבתם הוא אובדן המקום . זהו אפוא מקום מופשט המשוחזר בספר למען ' קהיליה מדומיינת' של ניצולים וקרובי משפחה או של בני העיר , בדורות מאוחרים יותר . בכך ביקשו יוצריו להעניק לנספים "חסד של אמת" ולהחיות ולו בסמל את הקהילה כתחליף לקבר או למצבה . הניצולים , שלא יכלו להתאבל על מתיהם בעת מותם מוצאים בכתיבת הספר או בקריאתו פורקן לרגשות האשמה והתסכול , רגשות שהוגדרו כ"סינדרום הקבר החסר" . ( Kugelmass & Boyarin , 1983 : 17 ) ספרי הזיכרון הללו דומים לספרי יובל בהתמקדותם במקום גיאוגרפי , בתוכנם , במגוון צורותיהם ובפורמט שבו הם מופיעים . אף הנושאים הכלולים בהם דומים לאלה שבספרי היובל הקיבוציים 1 תולדות הקהילה בעודה חיה וקיימת במקומה , מנהגים ופולקלור שנוצרו במקום , מבנים ואתרים ...  אל הספר