פרק זה עוסק במודלים לארגון מסגרות הלימוד לאור השאיפה לממש את היכולת הקוגניטיבית של כל התלמידים . אנו יוצאים מנקודת הנחה כי קיימת שונות אקדמית בין תלמידים וכי המערכת מעוניינת להביא כל תלמיד ותלמידה להישגים המקסימליים שיש ביכולתם להשיג בהתחשב בפוטנציאל הקוגניטיבי שלהם . יחד עם זאת , הנחת היסוד שלנו היא כי המערכת חותרת לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים . ברוח הדברים המופיעים בפרק הראשון , שערכים מתנגשים ובחירה בין חלופותש , אנו דנים במטרות מתחרות שהמתח ביניהן הוא המניע להתחבטות בשאלה כיצד לארגן את מסגרות הלימוד באופן שיבטיח הוראה איכותית לכלל התלמידים . בפרק זה נציג מקצת מן האפשרויות להיענות לאתגר הכרוך בהוראת תלמידים השונים זה מזה ביכולות הלימוד שלהם . ברור שתמונה זו היא מורכבת ולא ניתן להקיפה במלואה במסגרת זו . אנו מקווים כי הקוראים יוכלו להתרשם מן השיקולים השונים ומן היתרונות והחסרונות הכרוכים בבחירה במודל מסוים של ארגון בית ספרי . בתחילת הפרק נציג מודלים לארגון מסגרות הוראה בבית הספר ולאחר מכן נדגים את המודלים האלה באמצעות מקצוע המתמטיקה . בהמשך נדון בחשיבות שאנו מייחסים למתן אוטונומיה ...
אל הספר