הסביל משרת בתפקיד פרגמטי של טשטוש מבצע הפעולה והרחקתו לרקע ההתרחשות תוך הבלטה של הפעולה עצמה ושל מקבל הפעולה . השימוש בסביל רווח בסוגות האמורות להיות אובייקטיביות ומרוחקות , שכן הוא מאפשר להביע רעיונות ולתאר תהליכים וממצאים מבלי לשוות להבעה זו אופי אישי ( ריליי , 1991 ברמן . ( 1999 בקורפוס שלי נמצאו 1092 צורות סביל הרלוונטיות לשאלת נוכחותו של החוקר בטקסט . כדי לזהות את שימושי הסביל הרלוונטיים האלה היה עליי לאתר בטקסטים רק את צורות הסביל המסמנות פעולה של החוקר . יש כמובן צורות סביל רבות שאינן מסמנות פעולה כזו , אלא מתייחסות למשל למחקרים קודמים או לתאוריות קיימות . יש גם להביא בחשבון שפעילויות מסוימות שהן חלק מהמחקר , כגון העברת שאלונים , קיום ריאיונות או ביצוע חישובים סטטיסטיים , אינן מתבצעות בהכרח על ידי החוקר , וניסוחן בגוף ראשון עשוי לחטוא לאמת . הניסוח בסביל מאפשר לכותב להימנע מייחוס מפורש של פעולות אלה למבצע מסוים . נראה דוגמה לקטע המדלג באלגנטיות בין ניסוח פעיל לניסוח סביל בנקודה שבה מדובר בעיבוד סטטיסטי : 2 לפירוט ראו שם , שם . ( 196 ) שיערנו שנטייה להיפוך תפקידים במשפחה תהיה כרו...
אל הספר