4.1 הוויתור כיחס ארגומנטטיבי

בפרק הזה אדון במבנה שיח שגם לו , כמו לציטוטים ולמשפטי השאלה , תפקיד מרכזי בעיצוב האופי הדיאלוגי של השיח . משאציגו באופן כללי אקשור את היקרויותיו השונות בשיח המדעי למטרותיו של המאמר המדעי כשיח שכנועי . מסגרת תאורטית הולמת לכך היא " תאוריית המבנה הרטורי" ( מאן ותומפסון , 1986 , 1988 אזר תשנ"ז , . ( 1999 זו תאוריה פונקציונלית של מבנה הטקסט , המניחה את קיומן של ' סכמות' של יחסים , שהן מבנים מופשטים הדומים במידה מסוימת לכללים תחביריים . היא מתארת את המבנה הלוגי הסמנטי של הטקסט במונחים פונקציונליים של היחסים בין חלקיו השונים . יחסים אלה מתקיימים הן בגבולות המשפט והן מעבר להם . היחסים מתקיימים בין שני חלקים בלתי חופפים של הטקסט , המכונים ' גרעין' 'ו ( nucleus ) לוויין' . ( satellite ) הגרעין הוא החלק שבו נמסר התוכן העיקרי של הדברים , והלוויין הוא החלק המשני . תאוריית המבנה הרטורי מונה , מגדירה ומתארת סוגים רבים של יחסים בין חלקים שונים בטקסט , וביניהם גם יחס הוויתור . הוויתור ( concession ) הוא יחס לוגי סמנטי שמקובל להגדירו כהיפוכו של יחס הסיבה : בעוד יחס הסיבה קובע קשר סיבתי בין שני חלקי המב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן