בתיאור ההיסטורי שנפרש לעיל עלה המושג ' עובדה מדעית . ' השאלות מהי ' עובדה מדעית' וכיצד ייעשה דבר מה ל'עובדה מדעית' מרתקות לא רק מבחינה פילוסופית ואפיסטמולוגית אלא גם מבחינה לשונית . המאמץ של בויל לבודד את מה שהוא כינה matter of fact מעלה את שאלת המעמד של ' עובדה' בכלל ושל ' עובדה מדעית' בפרט : כיצד נקבעת ' עובדה ? ' מהו התהליך העושה פרופוזיציה כלשהי ל'עובדה , ' בעיני מי עליה להתקבל ומהם התנאים לכך ? ההידרשות לשאלות אלה תוצג משני כיוונים שונים – האחד מתחום הסוציולוגיה של המדע והאחר מתחום הרטוריקה , שני כיוונים אשר מתבררים בסופו של דבר כמשתלבים היטב וכמשלימים זה את זה . 'ה 1 . 3 . 1 ייצור' של 'עובדה מדעית' בסוציולוגיה של המדע מיוחדים מחקרים רבים לתיאור תפקידם של טקסטים בביסוסה או בקביעתה של עובדה מדעית . שדה המחקר המדעי נתפס כמקום עבודה , כמעבדה שבה כללים חברתיים הם שקובעים את התבססות העובדות ואת מקומו של המדען בשורה ( גונרסון , . ( 1995 לאטור וולגאר , ( 1979 ) שנקודת מבטם על הפעילות המדעית היא נקודת מבט מעין אנתרופולוגית , כותבים כי " בעוד שבטים אחרים מאמינים באלוהים או במיתוסים מורכבי...
אל הספר