מבנה החיבור

לספר ארבעה חלקים . החלק הראשון לפרקיו פורש את הרקע התאורטי והקונספטואלי של הדיון , ומשולבים בו רעיונות מתחום הרטוריקה , הסוציולוגיה וההיסטוריה של המדע . חלק זה עוסק בשאלת מהותה של ' עובדה מדעית' ובאופן שבו הכתיבה המדעית ' מייצרת' עובדתיות , ומשלב תיאור היסטורי קצר של התפתחות הכתיבה המדעית . המאמר המדעי מוצג כאן כטקסט ארגומנטטיבי שניתן לאתר בו שורה של מטרות שכנועיות , ותכליתו הסופית להביא לכך שהידע החדש שמציע המאמר יתקבל על ידי קהיליית השיח כבעל ערך וכעובדה שיש לה מקום בגוף הידע המוסכם על חברי הקהילייה . החלק השני מציג את המאמר המדעי כטקסט דיאלוגי המקיים דו שיח עם הקורא ועם קהיליית השיח . הצגה זו מבוססת על ניתוח רכיבים לשוניים כגון ציטוטים , משפטי שאלה ומבני ויתור . שאלת נוכחותו של הדובר בטקסט של המאמר המדעי עומדת במרכז עניינו של החלק השלישי . מוצגים בו המבנים הלשוניים היוצרים רושם של אובייקטיביות , רושם המשרת את המיתוסים של הטקסט המדעי כטקסט המאפשר לעובדות לדבר בעד עצמן ושל המחקר כישות המנותקת מן הסובייקט המבצע אותה . עוד מוצגות בו הדרכים להבלטת נוכחותו של הדובר בטקסט כדי לבסס את האתוס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן