הקונפליקט מלמד שבעיניו של איש ההלכה , החברות בקהילה הדמוקרטית פחותה בערכה מהחברות בקהילה ההלכתית . ערך מופחת זה בא לידי ביטוי אך ורק במצבי הקונפליקט , שהם כאמור אינם המצבים הפרדיגמטיים . מסקנה זו מתיישבת בנקל עם תפיסה רב–תרבותית של הזהות האנושית . כמו שראינו לעיל , גם אם יחידים או קבוצות חברים בכמה קהילות , לא מתחייב מכך שלקהילות מעמד זהה בכינון חיי היחידים או הקבוצות . ניתוח הקונפליקט הנורמטיבי שבין הדמוקרטיה ובין ההלכה מעלה שקונפליקט זה אינו טוטלי . אין הוא מקיף את מכלול החיים הנורמטיביים . שהרי ישנם תחומי חיים רבים שבהם אין הדמוקרטיה סותרת את הפרקטיקה ההלכתית . אדרבה , השקפת עולם דמוקרטית–ליברלית מעוניינת להעצים את החירויות ככל האפשר . ההפך גם הוא נכון : ישנם תחומים רבים שבהם הפרקטיקה ההלכתית אינה סותרת פרקטיקות ונורמות דמוקרטיות . מתברר שהקונפליקט מתחולל בתחום חירויות הפרט , שהן ערכי יסוד במדינה הדמוקרטית–הליברלית . המדינה הדמוקרטית–הליברלית מעצימה כאמור את החירויות ונמנעת ככל האפשר מלהתערב בחייו של הפרט . לעומת זאת , ההלכה אינה מניחה חירויות מעין אלו . כל יהודי מחויב בשמירת ההלכה ...
אל הספר