דיאלוג אידאולוגי בין אינטרטקסטים פרוזודיים

בפרק הראשון הצעתי לראות את היחסים בין הפרוזודיות במקרים של הכלאת משקלים כדיאלוג בין האני ובין האחר , כשכל אחד מהם מייצג השתייכות חברתית או אידאולוגית שונה . הפרק השני בחן מקרים שבהם הפרוזודיות מייצגות קולות לאומיים שונים . שני סוגי הדיאלוג הללו עשויים להיווצר גם בין אינטרטקסטים בתופעה הרחבה והמגוונת הרבה יותר שאני מכנה ״אינטרטקסטואליות ריתמית״ . מושג זה מניח מראש את דבר קיומו של ארכיון תרבותי של צלילים — מעין אנציקלופדיה או מאגר של משפטים בעלי מקצבים , הטעמות , הנגנות וסגנונות מסוימים — הממלא תפקיד זהה לזה של הזיכרון התרבותי הטקסטואלי בתאוריות של אינטרטקסטואליות אך בתוספת ההיבטים הקוליים והאוראליים . כפי שאראה בפרק זה , עצם השימוש באינטרטקסטואליות ריתמית עשוי לשקף עמדות אידאולוגיות לאומיות וחברתיות , והכללת אינטרטקסטים פרוזודיים היא כלי רטורי לתמיכה בנושאים פוליטיים סגוליים או לקריאת תיגר עליהם . מבחינה מסוימת ניתן לראות את האינטרטקסטואליות ככוללת שני קולות בעת ובעונה אחת : קולו של טקסט המקור , הטקסט הנרמז , וקולו של הטקסט החדש , הטקסט הרומז . שאלת האינטרטקסטואליות והקול הכפול דורשת מח...  אל הספר