ריתמוס ואחרות בתקופתו המוקדמת של בכטין

ברבים מחיבוריו של בכטין נתפס הריתמוס כיותר מצורה פרוזודית ; הוא מייצג סדר , מוסכמות וציפיות חברתיות , לפיכך הוא מצוי תמיד בעימות עם חירותו של האחר . בתקופתו המאוחרת , שבה פיתח את תורת הקרנבל , טען ›› בכטין שהריתמוסים של הקולקטיב הם אלה שמבטיחים גאולה , אולם בחיבור ״הדיבר ברומן״ , שנכתב ב , › 9 › 4 עומד הריתמוס בניגוד לפלורליזם , ובחיבור מוקדם יותר , ״המחבר והגיבור בפעילות האסתטית״ , (› 92 ›–› 920 ) ›› הריתמוס מכיל שני ערכים מנוגדים זה לזה : הוא יוצר נפש — וככזה הרי הוא מתת — אבל הוא גם משמש לכפיית גבולות ובקרות חברתיות שהגיבור חייב להימלט מהם . בשני החיבורים הללו , עניינו של בכטין אינו בתכונות הפונטיות של הפרוזודיה אלא בניתוח תפקידה של הצורה , בחקירתה כחלק מן הפעילות היצירתית של הכותב בתוך ההקשר החברתי שבו הוא מצוי . וכך , לאורך יצירתו כולה חוזר בכטין ומגדיר את הריתמוס על פי תפקידו , ולא על פי מאפייניו , ולעתים אין זה ברור אם שימושיו במילה מתייחסים כולם למשמעות אחת או שהם מתייחסים לכמה משמעויות שונות המתפקדות באותה הדרך . בחיבור ״המחבר והגיבור בפעילות האסתטית״ ניתן להבחין בין שני שימו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן