ספרות מינורית בסולם מז׳ורי

במצבה המינורי , לאחר אלפיים שנות דה טריטוריאליזציה ומתוך מעורבות פוליטית ואידאולוגית מפורשת , קוראת הפרוזודיה העברית תיגר על כל דיון תאורטי בפרוזודיה שאיננו כולל את ההקשר החברתי . במקום לנכס לחקר השירה העברית תאוריות שפותחו בעיקר על פי הקנון המערבי , במטרה לתאר אותו , אני מציעה להתבונן בדרך שבה מסוגל מה שמכונה ״מינורי״ לסייע להתפתחותם של מושגים העשויים לזרוע אור על תחומים בספרויות ה״מז׳וריות״ . לדברי חנה קרונפלד , ברמה ההיסטורית , הספרות העברית עוזרת לנו להבין את הספרות המז׳ורית בכך שהיא משמשת כאחר שלה , וברמה התאורטית , השירה העברית מציגה נקודת מבט חדשה להתפתחותם ›› של רעיונות הנוגעים לכל ספרות באשר היא . ספר זה שואף , בעקבות טענתה של קרונפלד , ״לבנות את המז׳ורי באמצעות המינורי , ולא — על פי הדעה ›› הרווחת בימינו — את המינורי באמצעות המז׳ורי״ . הפרוזודיה העברית , בייחוד מאז המהפכה הציונית , מציגה מקרה מובהק של יחסים ברורים בין פרוזודיה לאידאולוגיה . פעילים פוליטיים התייחסו לפרוזודיה בנאומיהם הפוליטיים , כשם שסופרים ומבקרי ספרות כללו  אל הספר