בספר שלושה שערים . השער הראשון , " בבית בעולם , " ייוחד לבית . בהיסטוריות של ההיות בעולם מתברר שהבית הוא יותר ממבנה המוגדר על פי ארבעת קירותיו . בבית האדם מוצא את עצמו כבר בעולמו . בבית אדם גם ניצב לפני עצמו , שכן הוא יכול להיות בו מי שהוא . ובבית האדם הוא בקרבת הדברים משום שדבר לא זר לו . רק בבית בני אדם "מרגישים בבית . " בפרק הראשון , " אין כמו בבית , " אתאר את מקצת בתי התקופה . אולם לא אתאר אותם מבחינה מבנית אלא אתמקד בתיאורי ההיות בבית . אתאר בין היתר מה עשו בני התקופה בבתיהם וכיצד התנהלו בהם , מה חשו בנוגע אליהם כאשר שהו בתוכם או היו מחוץ להם , מה גרם להם " להרגיש בבית , " כיצד נראה " בית חלומותיהם . " תיאורים אלה יאפשרו לנו לעמוד על אין סופיותו של הבית . על העובדה שבית אינו " מתחיל" בנקודה אחת ו"מסתיים" באחרת ; שהיות אדם בבית אינו תלוי בדבר ; שבית הוא לעולם לא רק " בית" אלא פתוח לעולם ומגלם בעצמו עולם ומלואו . בפרק השני , " אשרי יושבי בית , " אציג את הדיון הארכיטקטוני שהתקיים באותה תקופה ובחן את סוגיית הבית , הביתיות והתמקד יותר מכול בשאלה מה הופך בית ל"בית . " בדיון הזה נבחנו בי...
אל הספר