את ההיסטוריות של ההיות בעולם אחשוף בעיקר דרך תיאורי יום יום כמו שהם מופיעים ביומניהם ובמכתביהם של דוברי גרמנית משלהי המאה ה 19 ועד שנות העשרים של המאה העשרים . הבחירה לבסס את הספר על יומנים ומכתבים גם היא מושפעת מהיידגר . בהיות וזמן טוען היידגר כי חשיפת ההיות בעולם ראשיתה בתיאורי מצב יום יומיים כמו זה של נגר העובד בסדנה ופטיש בידו . ההתבססות על מצבים יום יומיים מאפשרת לחמוק הן מהעמדה האוניברסלית והן מהעמדה הפרטיקולרית המאפיינות רבים מהמחקרים על מקומו של האדם בעולם . העמדה האוניברסלית מניחה כי האדם הוא ברייה מופשטת — " אדם" — המתקיימת לכאורה מעבר למרחב ולזמן . העמדה הפרטיקולרית מניחה שהאדם הוא ברייה מסוימת המתקיימת בזמן מסוים ובמקום מסוים — " הרמן כהן החי בברלין ב . " 1901 שתי עמדות אלה , אטען , כולאות את האדם בתוך הגדרה או מהות — " אדם" או " הרמן כהן החי בברלין ב . " 1901 אני מודע היטב לעובדה שהיומנים והמכתבים נכתבו בידי בני אדם מסוימים המתארים את קורותיהם . בתור היסטוריון המחויב למקורות ראשוניים איני יכול לחמוק מהקיום האובייקטיבי או הסובייקטיבי של הכותבים . אולם בתיאורי היום יום ...
אל הספר