בחיבורו המונומנטלי על תולדות המדע קבע ג'ורג סרטון , ( 1956–1884 ) כי היוונים והסינים העריכו את המוסיקה בחיוב ובאהדה כגורם חינוכי חשוב ; הקתולים היו אדישים למוסיקה כשלעצמה , וראו בה כלי לעבודת האלוהים בלבד ; ואילו המוסלמים ראו בה גורם מסוכן , ואם אמנם התירו את השימוש בה , הם הטילו הגבלות מופלגות על שימוש כזה . על יחסם של היהודים למוסיקה לא התבטא סרטון . כיום אנו נזהרים ממאפיינים כוללניים כאלה , ועל כן אין מקום לשאלה מסוג " יחס יהודי" ספציפי והומוגני למוסיקה , אף לא יחס היהודים למוסיקה . יחס חד משמעי כזה הוא בגדר כפיית מסגרת מלאכותית על מגוון גישות ודעות ועל תהליכים אינטלקטואליים ודתיים דינמיים . לפיכך אציג בפרק זה הערכות שונות למוסיקה בהגות היהודית , ואשתדל להימנע מהערכות כוללניות . בכוונתי לברר במישרין ובעקיפין שאלות אלו ביחס להגות היהודית : האם ההיזקקות למוסיקה לצרכים שונים הביאה להערכתה כתחום אינטלקטואלי , או שמא היא נתפסה כמלאכה טכנית בלבד ? זאת ועוד : המוסיקה נתפסה כתחום שיש בו פיתוי והוללות . היבט שלילי זה הוא המניע העיקרי להתייחסות העולם הדתי למעמדה של המוסיקה כתרבות פנאי . השאלה...
אל הספר