כל המוטיבים הפסימיים שהוזכרו לעיל במסגרת העיון בשירי ההגות האפלים מופיעים כאן , בשיר הקודש , אחד לאחד . צמד הטורים הראשון ( טורים ( 2 – › מוסר , בדומה לשיר החול של הנגיד " אנוש יוזם" (›) את הפכפכות מצבי החיים , את חלופיותם המהירה של החיים ואת תפיסת המוות כאסון שאי אפשר לחזותו מראש " ) ופתאום יבוא אידם , ( " כצרה שיש לה מעין אפקט של " טרור" – מין " פצצת זמן מתקתקת , " שהאימה שהיא משחררת בזמן התקתוק אינה נופלת מזו שבעת התפוצצותה . צמד הטורים השני ( טורים ( 3–4 מוסר , בדומה לשיר החול של הנגיד " צעד או שב" , ( 2 ) את רעיון המוות בתיאור פלסטי דוחה של השחתת הגוף החי " ) כי סוף כל לרקבון . ( " צמדי טורים רבים ( כגון השלישי [ טורים , [ 6 – 5 הרביעי [ טורים , [ 8–7 החמישי –9 ] , [› 0 השמיני [ טורים [› 6–› 5 והתשיעי [ טורים ([› 8–› 7 מוסרים , בדומה לשירו של הנגיד " כמאה אם תחי" ( 3 ) ולשירו של משה אבן עזרא " אשר בנה עלי ארץ מעונים" , ( 6 ) את ההכרה בסופיותם ההכרחית של החיים ו / או בחוסר הערך של מצבי החיים השונים : חיים ארוכים או חיי עושר אינם " משתנים" בעלי חשיבות ואין בהם כדי לשמח את המביט בחיי...
אל הספר