הסליחות

מעצם ייעודן הליטורגי הסליחות , כמו הגאולות ודומיהן , אינן מכוונות אל העיצוב של דימוי האל כנשגב . עניינן העיקרי הוא באדם הדובר ובמצוקתו ובניסיון להשפיע על אלוהים לרחם ולסלוח . הדימוי היסודי של האל כאן הוא אמנם דימוי האל האיום והנורא , אשר היה עשוי להיות מקור מובהק להתפתחות של רגש הנשגב . אך להבנתי לא כך קורה . האדם הדובר בסליחה איננו פנוי להתענג על האימה האלוהית , ועל כן המאיים במסגרת זו איננו נחווה כנשגב – לפחות לא במשמעות שקשרו למושג התאוריות הנזכרות . כן עולה 34 יוצא מכאן שהגואל ( הפועל למען האדם ) הוא הוא הנשגב , עושה הפלא . על הזיהוי הדתי של דימוי האל הנשגב עם דימוי האל המיטיב ( אל הישועות ) ראו להלן בסעיף " בין הדתי לאסתטי . " בסליחות דימוי של אל שונה מן הנשגב , דימוי של " אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד [ ... ] נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה" ( שמ' לד , . ( 7–6 זאת ועוד , דימוי האל הנשגב הוא בעל אופי נומינוזי , אי רציונלי וחווייתי , ואילו דימוי האל בסליחות הוא בדרך כלל בעל אופי רציונלי , מוסרי ותכליתי ; כאן אלוהים הוא אלוהי הדין והמשפט , המופקד על גורלו של האדם וגומל לו כמעשיו...  אל הספר